Blog

בבתי הכלא בבלגיה נרשמת עלייה במספר האסירים שנאלצים לישון על הרצפה. נתונים עדכניים של רשות בתי הסוהר במדינה מראים שכיום 326 אסירים ישנים על מזרן שמונח על הרצפה, עלייה של 24 אסירים בהשוואה לאמצע ספטמבר.

במרחב ולוניה מדובר ב־90 אסירים במצב זה, מהם 23 בכלא מרש ו־17 בכלא מונס. באזור הפלמי המספרים גבוהים עוד יותר—236 אסירים מפוזרים בין עשרה מתקנים שונים, ולדוגמה: 64 אסירים בכלא אנטוורפן, 34 בגנט ו־33 בטרמונדה נאלצים לישון על הרצפה.

למרות שנכנסה לתוקף חקיקת חירום כדי להתמודד עם התופעה, בעיית הצפיפות בבתי הכלא עודנה חמורה. מאז 15 בספטמבר, נוספו 77 אסירים למערכת, ואילו מספר האסירים בהגבלת מעצר זמנית ירד ב־29 בלבד. הנתונים על פי מועצת הפיקוח המרכזית לבתי הכלא מצביעים על כך שעד 17 ביולי 2025, מספר האסירים במדינה עבר את ה־13 אלף.

חוקרים מאוניברסיטת קורנל בארצות הברית מצאו וירוס ענק חדש באזור צפון האוקיינוס השקט, עם הזנב הארוך ביותר שתועד אי פעם – 2.3 מיקרון. לוירוס קוראים PelV-1, והוא שובר שיאים ומסקרן מאוד את קהילת המדע. המבנה שלו מזכיר סנפיר ויש לו תכונות של טורף מיקרוסקופי, כשהמטרה העיקרית שלו היא אצות פלגודיניום חד-תאיות, שהן חלק בסיסי בשרשרת המזון בים.

במחקר גילו שהזנב הארוך משמש את הווירוס כדי להיצמד אל תאי המארח ולחדור פנימה. ברגע שהווירוס משיג גישה לתא ותהליך ההדבקה מתחיל, הזנב נעלם לחלוטין, מה שמרמז שיש לו תפקיד רק בתחילת התקיפה.

ניתוח גנטי חשף שמדובר בוירוס מורכב במיוחד – ב-DNA שלו נמצאו גם גנים לייצור אנרגיה ולמערכות שקולטות אור. הדבר מסביר איך הווירוס מסתגל לאזורים באוקיינוס שבהם יש הרבה שמש. מציאת הווירוס החדש מרחיבה את הידע שלנו על וירוסים ענקיים ועל התפקיד שייתכן ויש להם גם בבריאות האוקיינוס, ואולי בעתיד אפילו להילחם בטפילים מזיקים.

ועדת התעסוקה והעניינים החברתיים של הפרלמנט האירופי קיבלה החלטה לחזק את ההמלצות של הנציבות האירופית לשיפור תנאי המתמחים ברחבי האיחוד. ההצעה עברה ברוב של 42 נגד 9, כאשר 6 חברים נמנעו. על פי ההנחיות החדשות, תקופת ההתמחות תהיה קצובה מראש, ותשמש גשר בין לימודים לבין השוק התעסוקתי, וכל ההתמחויות, מלבד כאלה שמחויבות על פי לימודים אקדמיים או חניכות מקצועית, יהיו חלק מההסדרה החדשה.

לפי ההצעה, כל מתמחה יצטרך לחתום על הסכם כתוב שמפרט שכר, תפקידים, מטרות לימוד, זכויות וחובות. תקופת ההתמחות לא תעלה על שישה חודשים, אלא אם כן יש לכך סיבה מוצדקת, ומתמחים יהיו זכאים להגנה סוציאלית, ביטוח בריאות, דמי אבטלה והפרשות פנסיה.

בנוסף, כדי למנוע ניצול של מתמחים במקום עובדים רגילים, נקבעו קריטריונים כמו איסור על מספר התמחותים חוזרות אצל אותו מעסיק וחובת שקיפות במשרות. במקרה הצורך יצטרכו המעסיקים לדווח לשלטונות על תנאי, משך וכמות המתמחים. הדוח יעלה להצבעה באוקטובר במליאת הפרלמנט, כאשר צפויות מחלוקות קשות עם מדינות האיחוד והרפורמטורית אליסיה הומס אמרה כי רוב המדינות מחזיקות בגישה שאינה מקובלת על הפרלמנט.

דו"ח חדש של איגוד תעשיית ההייטק בגרמניה, Bitkom, מראה שמספר איומי הסייבר כלפי חברות במדינה נמצא בעלייה מדאיגה. הנזק הכלכלי מהתקפות דיגיטליות נאמד בעשרות ואף במאות מיליארדי יורו מדי שנה, ובעבר האחרון נרשם נזק של כ־290 מיליארד יורו למשק הגרמני כתוצאה מפשעי סייבר.

על פי הדו"ח, כמעט 90% מהחברות הגרמניות נפגעו באופן ישיר מסייבר, למרות שהשקיעו יותר בתחום אבטחת המידע. יחד עם זאת, התברר שבחברות רבות עדיין חסרים תכניות חירום מתאימות ויש מחסור באנשי מקצוע בתחום. מרבית התקיפות נועדו לגניבת מידע, ריגול תעשייתי או חבלה – כאשר חברות טכנולוגיה וייצור מכונות הן היעד המרכזי.

עוד עולה מהדוח כי כמחצית מהתקיפות זוהו כמבוצעות בידי קבוצות ואנשים מרוסיה וסין, ולצידן פועלות גם כנופיות פשע מאורגן מגרמניה עצמה. הרשויות מזהירות כי מדובר באיום הולך וגובר על הכלכלה הגרמנית, ומדגישות את הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין המגזר הציבורי והפרטי.

בשדות תעופה מרכזיים באירופה מדווחים בימים האחרונים על עיכובים ותקלות טכניות, בעקבות מתקפות סייבר שהשפיעו על מערכות הרישום והטיפול בנוסעים. בין הנמלים שנפגעו: ברלין, בריסל, דבלין ולונדון – שם נרשמו שיבושים ומתן שירותים לקוי, בעיקר בבדיקות ובקבלת המטען.

לפי מומחים, עיקר התקלה נובעת ממתקפה רחבת היקף על חברת Collins Aerospace האמריקאית, המספקת תוכנות לניהול מידע ותפעול טיסות. החברה אישרה כי התגלתה בפלטפורמות שלה "אי נוחות סייבר" בכמה נמלי תעופה, וציינה כי האירוע עדיין לא הסתיים ומטופל על ידה.

בברלין הזהירו את הנוסעים מהמתנות ארוכות ומהמשך עיכובים וקראו להשתמש ככל האפשר בצ'ק אין מקוון או בעמדות שירות עצמי. בבריסל בוטלו לפחות עשרה טיסות ונצפו תורים ממושכים, כשבלונדון אישרו כי המתקפה קשורה ישירות לאותה פגיעה במערכות. בינתיים לא חלו שינויים דרמטיים בלוח הטיסות, אך לא ברור מתי הסדר ישוב במלואו.

שיבושים חמורים התרחשו בנמל התעופה של בריסל אחרי שמתקפת סייבר פגעה בספק שירותים חיצוני ביום שישי האחרון. ביום ראשון בוטלו 38 טיסות ונוספות הופנו לנמלי תעופה אחרים, מתוך 257 טיסות שתוכננו. למרות שהומלץ לבטל כמחצית מהטיסות, בפועל בוטלו או הוסטו בסך הכול 44 טיסות.

בשל התקלות הטכניות שעדיין נמשכות, הצ'ק-אין נעשה בינתיים ידנית וצוות נוסף גויס כדי לסייע, אך עיכובים והמתנה ארוכה צפויים להימשך. הנוסעים מתבקשים להיערך להמתנה ממושכת ולפיגורים בלוחות הזמנים.

הרשויות ממליצות להגיע לשדה רק אם קיבלתם אישור טיסה, ולהקדים שעתיים לטיסות בתוך שנגן, ושלוש שעות לטיסות בינלאומיות. נמל התעופה נפגע כחלק ממתקפת סייבר רחבה על ספקים, בהם גם חברת קולינס אירוספייס האמריקנית. ההנהלה ממליצה לבדוק את מצב הטיסה מול חברות התעופה, ואין צפי לסיום המשבר.

בשישי בערב, ב־22 באוגוסט 2025 בסביבות השעה 22:15, התרחש בזברוז'ה שבבלגיה מקרה מזעזע בו שני אלמונים תקפו באכזריות תושב מקומי. המשטרה שנענתה במהירות לדיווח במקום, מסרה כי הקורבן מת מפצעיו במקום. עדי ראייה סיפרו כי החשודים נמלטו במהירות מהמקום והכוחות פתחו בחיפושים נרחבים אחריהם.

לפי עדויות, אחד החשודים מתואר כאדם מלא גוף, שראשו מגולח לחלוטין, ולו קעקוע בחלק הפנימי של אמת יד ימין. בבגדי החשוד נראו טי־שירט כחולה תואמת עם מכנס קצר כחול וכפכפי קרוקס כהים. החשוד השני תואר כבעל מבנה גוף רגיל, עם שיער כהה קצר וקירחת במצח, עוטה שפם וזְקָן תיש; לבוש בסווטשירט כחול של אדידס, מכנסיים קצרים שחורים, סנדלים שחורים ותרמיל גב שחור של נייק. הרשויות מעריכות כי מדובר בנהגי משאיות ממזרח אירופה.

המשטרה הפדרלית בבלגיה פרסמה את צילומי הווידאו והתמונות מהאירוע וקוראת לכל מי שיש בידו מידע אודות החשודים לפנות לקו החם 0800/30 300 מתוך בלגיה, או 0032 2 554 44 88 מחוץ למדינה. המשטרה הדגישה כי תמשיך לעדכן את הציבור בהתפתחויות.

נתונים שפרסמה רשת המעקב הלוויינית של האיחוד האירופי, קופרניקוס, מראים כי בשנה הנוכחית שריפות יער ברחבי אירופה שחררו לאטמוספירה כ-12.9 מגה טון פחמן – יותר מכל שנה אחרת שנמדדה עד כה. המספר הזה כבר שובר את השיאים של השנים 2003 ו-2017, אז עמדו הפליטות המרביות על 11.4 מגה טון. הרשויות מבהירות כי עונת השריפות עדיין לא הסתיימה, כך שהמספר עשוי להמשיך ולטפס.

על פי הדיווח, כחלק גדול מהפליטות השנה אחראיות פורטוגל וספרד, כאשר שליש מהפחמן שהשתחרר הגיע מפורטוגל. מלבד מדינות אלה, גם טורקיה, קפריסין ומדינות בבלקן חוו שריפות יער קשות, והחודשים האחרונים נחשבו לאחת מעונות השריפות הפעילות ביותר בדרום מזרח אירופה בשנים האחרונות.

מומחי קופרניקוס ציינו כי 2025 מתאפיינת גם ברמות חריגות של אבק מסהרה וזיהום אוזון בגובה הקרקע, מה שנגרם בעיקר מעליות טמפרטורות באזור. רמות האוזון בכמה מהאזורים חצו את הרף החוקי, ומומחים מזהירים כי משבר האקלים ממשיך להחמיר את עוצמת השריפות ואת היקף הפליטות. על רקע המצב, קוראים המומחים לאיחוד האירופי לבחון מחדש את מדיניות האקלים הנוכחית.

הנציבות האירופית הגישה למדינות האיחוד הצעה לסנקציות כלכליות ופוליטיות חדשות נגד ישראל, בעקבות הפעילות הצבאית ברצועת עזה. על פי התכנון, יוקפאו ההטבות המסחריות שישראל נהנתה מהן מאז הסכם השותפות בשנת 2000, ויוטלו מכסי ייבוא על חלק מהמוצרים מישראל.

אם המדינות החברות יאשרו את המהלך, יושתו מכסים נוספים בגובה של כ-220 מיליון יורו בשנה על חלק מהמוצרים שמיובאים מישראל לאיחוד. כמו כן, נשקלות סנקציות אישיות על מתנחלים אלימים, שרים מהימין הקיצוני וחברי חמאס, וכן עצירה זמנית של סיוע כלכלי דו-צדדי לישראל.

נציבת החוץ של האיחוד, קַאיה קאלס, הדגישה כי המטרה היא לא להעניש את ישראל אלא לשפר את המצב ההומניטרי בעזה ולגרום לממשלת ישראל לשנות כיוון. הצעת ההחלטה זכתה לתמיכה בפרלמנט האירופי, בעוד שוועדת חקירה של האו"ם מאשימה את ישראל בפשעים חמורים וקוראת שוב להפסקת אש.

דוח נציבות האיחוד האירופי לשנת 2025 מגלה שכ-51 מיליון איש – אחד מכל חמישה תושבי האיחוד – עדיין נמצאים מחוץ לשוק העבודה. רובם נשים, בני 55 עד 64, מהגרים ובעלי מוגבלות. הדוח מדגיש ששילוב טוב יותר של קבוצות אלו יכול לסייע להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה ומחסור בעובדים מיומנים.

שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה עדיין נמוך ב-10 אחוז מהגברים, בעיקר בשל נטל טיפול ביתי, חוסר במסגרות לילדים ומבנה מסים שמרתיע יציאה לעבודה. אצל אימהות לילדים קטנים, שלושת רבעי מהן דיווחו שנטל הטיפול מונע מהן לעבוד, לעומת 13 אחוז מהאבות בלבד. הרחבת שירותי הטיפול צפויה להעלות את תעסוקת הנשים ואף להגדיל את התוצר של האיחוד.

הנתונים מצביעים גם על השתתפות נמוכה של מבוגרים ומהגרים, שמושפעים ממגבלות כמו חוקים נוקשים לפנסיה, בעיות בריאות או חסמים בירוקרטיים. בדוח נטען כי הכשרות מקצועיות, מדיניות פרישה גמישה ותמריצים יוכלו לסייע. קליטת בעלי מוגבלות בשוק העבודה נותרה אתגר, אך צוין שקידום חקיקת שוויון, מכסות ותכניות השמה יעודיות מגבירות השתלבותם.