Blog

רשת Roadpol החלה במבצע אכיפה רחב היקף שנועד להילחם בתאונות דרכים הנגרמות בשל מהירות מופרזת ברחבי יבשת אירופה. למבצע הצטרפו 31 מדינות אירופיות וגם איחוד האמירויות כמשקיפה, ובמהלכו עשרות אלפי שוטרים יהיו פרוסים בצמתים ובכבישים מרכזיים כדי לאכוף את המהירות ולשמור על חיי אדם. המבצע ייערך בתאריכים 4 עד 10 באוגוסט, בתקופה בה צפויה עומס תחבורתי משמעותי בשל חופשת הקיץ.

מבצעים דומים נערכו גם באפריל וביוני בשנה האחרונה, עם דגש מיוחד על בדיקות למהירות וגם לאיתור נהגים הנוהגים תחת השפעת סמים. לדברי ארגון Roadpol, היעד המרכזי הוא להפחית באופן משמעותי את ממדי התמותה — כשלושים אלף הרוגים ועשרות אלפי פצועים מדי שנה — הנגרמים בכל שנה בתאונות דרכים באירופה.

המבצע הרחב מתקיים בעיקר במדינות כמו בלגיה, גרמניה, צרפת, איטליה והולנד, אך משתתפות בו רבות מהמדינות החברות. הרשויות ואנשי המקצוע קוראים לנהגים לנהוג בזהירות יתרה בימים העמוסים של החופשה, ומדגישים כי האכיפה המוגברת במהירויות היא אמצעי חיוני שמציל חיים.

מומחים התחילו לבחון מחדש את האמונה הרווחת שעל מנת לשמור על אורח חיים בריא יש לצעוד עשרת אלפים צעדים בכל יום. סיכום חדש שפורסם ב-Lancet Public Health מראה כי שבעת אלפים צעדים ביום עשויים להיות מספקים למניעת מחלות כרוניות. לפי החוקרים, המקור של היעד עשרת אלפים צעדים כנראה מבוסס על קמפיינים שיווקיים ולא על ראיות מדעיות.

חוקרים מאוסטרליה, בריטניה ונורווגיה ניתחו מחקרים שבוצעו בעשור האחרון על 160 אלף מבוגרים. הם מצאו כי הליכה יומית של שבעת אלפים צעדים יכולה להפחית ב-38 אחוז את הסיכון לדמנציה, ב-25 אחוז את הסיכון למחלות לב וכלי דם, וב-28 אחוז את הסיכון לנפילות.

המומחים מדגישים את החשיבות של הליכה קבועה ובקצב מהיר. ד"ר סטפני טאונס מאוניברסיטת ייל אמרה כי הליכה נמרצת משפרת את זרימת הדם ואת אספקת החמצן למוח. בסיכום, החוקרים ממליצים לשאוף להתמדה בפעילות גופנית יומיומית, ולאו דווקא לכמות גדולה של צעדים.

בבלגיה, זמני ההמתנה לקבלת אישור סביבתי לפרויקטי בנייה או שיפוץ ממשיכים לעלות. לפי הנתונים העדכניים, אזרחים בפלנדריה ממתינים בממוצע כמעט 98 ימים לאישור מהרשויות המקומיות. מומחים מציינים כי מאז 2019 חלה עלייה של שבועיים בזמני ההמתנה.

מחוז לימבורג התבלט כיחיד בו זמן ההמתנה עבר את רף 100 הימים, כשבשם הממוצע עומד על 109 ימים. במחוזות פלנדריים אחרים, משך ההמתנה בדרך כלל קצר יותר, אך קיימים הבדלים משמעותיים בין הרשויות – באזורים מסוימים ההליך אורך 42 ימים בלבד, בעוד שבאזורים אחרים עלול להימשך מעל 140 ימים.

באיגוד הערים והעיריות הפלמיות מדגישים שהנהלים בבלגיה נחשבים קצרים ביחס לסטנדרטים האירופיים. יחד עם זאת, סבורים כי מורכבות התקנות היא שמובילה להתארכות התהליך ומזהירים כי זמני ההמתנה הארוכים מעכבים את קידומם של פרויקטים חדשים בענף הבנייה.

בצפון ובמרכז פורטוגל מתחוללות עשרות שריפות יער שגרמו למדינה להעלות את רמת הכוננות למקסימום. שירות ההגנה האזרחית במדינה הודיע כי השנה התקבלו כבר 132 דיווחים על שריפות – מספר שיא לשנה זו. כ-2,700 כבאים לצד 29 כלי טיס פועלים בשטח במבצעי כיבוי והצלה, ומסייעים בפינוי התושבים מאזורים המועדים לסכנה.

מוקדי השריפה הקשים ביותר נרשמו באזורים Arouca, Penafiel, Ponte de Lima, Penamacor ו־Ponte da Barca. דווח כי גם שריפות שנמצאו בשליטה התלקחו שוב עקב רוחות חזקות וטמפרטורות גבוהות במיוחד. 20 בני אדם, בהם 14 כבאים, טופלו רפואית עקב פציעות במוקדי השריפה. נתונים רשמיים מראים כי מפרוץ השנה עלו באש יותר מ־22 אלף הקטר של שטחי חורש.

באופן דומה, בספרד הסמוכה צפויות השבוע חום כבד של עד 40 מעלות. בעיר אבילה התלקחה שריפה בעיירה Cuevas del Valle שממשיכה להתפשט בשל רוחות עזות. באזור קאסרס פונו 200 תושבים, ובאזור ליד העיר Lleida השתלטו הכבאים על שריפה רק לאחר שפגעה בשטח של מעל ל־13.5 הקטר.

עצומה חדשה שנפתחה בבלגיה קוראת לאסור על השימוש בחומרי הדברה במדינה. הקמפיין, שהושק על ידי ארבעה אזרחים מקומיים בהשראת יוזמה דומה בצרפת, זכה במהירות להדים רחבים ואסף אלפי חתימות בתוך כמה ימים בלבד.

בעצומה נכתב כי בלגיה מדורגת חמישית באירופה בשימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה לחקלאות, וכי חומרים אלו מהווים סכנה לבריאות הציבור ולסביבה, ואף נמצאו בדם של תינוקות. היוזמים מדגישים את החשיבות של שותפות חברתית חוצת מגזרים – בין עיר לכפר, בין חקלאים לאזרחים, ובין דאגות בריאותיות לשיקולים כלכליים.

המארגנים ומצטרפים קוראים לשבעת השרים הרלוונטיים בבלגיה לפעול לאיסור השימוש, להסרת חריגות מהחוק, לתמיכה בחקלאים ולשיפור השקיפות בפרסום נתונים. הציבור דורש מהקברניטים להקשיב לקולות האזרחים ולהתבסס על מחקר מדעי – כאשר הדוגמה הצרפתית, שגרפה שני מיליון חתימות בשלושה שבועות, מציבה תקווה גם לבלגיה להיענות נרחבת.

בשבועות האחרונים הצליחו צוותי הכיבוי להשתלט ברובם על שריפות היערות בדרום אירופה ובטורקיה. אלפי כבאים נאבקו בלהבות, ועשרות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם בשל סכנת ההתפשטות. אלפי דונמים של יערות נשרפו בפורטוגל, ספרד, קפריסין, יוון ואיטליה.

הרשויות הזהירו כי בימים הקרובים צפוי גל חום נוסף שיגביר את הסיכון לפריצת שריפות חדשות. שירות המטאורולוגיה הספרדי הודיע על עלייה נוספת בטמפרטורות וציין כי האיום טרם חלף. בפורטוגל, שריפה סמוך לאזור פונטה דה ברקה כמעט ונשלטה, אך קיים חשש להתלקחויות נוספות.

בקפריסין נרשמה השנה שריפת יערות גדולה מהרגיל, שבה נשרפו למעלה מ-13,000 דונם — הרבה מעל לממוצע העשור האחרון. בספרד ובפורטוגל יחד, מדובר בקרוב ל-700,000 דונם יער שנשרפו. בצפון מערב טורקיה, 14 בני אדם נהרגו בשריפות בחודש יולי, בהם גם אנשי צוותי כיבוי והצלה.

זאב תקף ביום ראשון ילד בן שש ביער סמוך לעיר אוטרכט שבהולנד וגרר אותו למעמקי היער. עדי ראייה שהיו במקום התערבו בנחישות, השתמשו במקלות כדי להרחיק את הזאב והצילו את הילד. הוא סבל מפציעות ופונה במהירות לבית החולים לקבלת טיפול.

בעקבות האירוע החריג, הרשויות בהולנד פרסמו אזהרה לציבור להתרחק מכל אזורי היער ושמורות הטבע בסביבה עד להודעה חדשה. לדברי גורמים מקומיים, אותו זאב כבר היה מעורב בעבר במקרי תקיפה נוספים, ולכן ניתנה כעת הרשאה מיוחדת ללכוד או לצוד אותו.

מומחים מהולנד ומחו"ל הדגישו כי התנהגות הזאב חריגה ומעוררת דאגה, וכי דרוש שיתוף פעולה בין התושבים והרשויות כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. קהילת האזור עוקבת בדאגה ומקווה לפתרון מהיר שיבטיח את שלום הציבור.

חוקרים מאוניברסיטת מונש באוסטרליה ואוניברסיטת אוטגו בניו זילנד בדקו נתוני בתי חולים משש מדינות בין השנים 2000 ל-2019, והשוו אותם עם מידע על 124 סופות טרופיות. מהמחקר עולה כי כחודשיים לאחר הסופות חלה עלייה חדה במקרי אשפוז על רקע מחלות לב וכלי דם, והמגמה הזו יכולה להימשך עד חצי שנה.

הממצאים הראו שגם גברים וגם נשים בגילאי 20 עד 59 חווים עלייה משמעותית ומתמשכת באשפוזים עקב בעיות לב בעקבות סופות טרופיות. לדברי החוקר סימון היילס מאוניברסיטת אוטגו, הנתונים ממחישים שאירועי אקלים קיצוניים לא מסכנים רק בטווח הקצר, אלא מביאים גם לנזקים בריאותיים עקיפים לטווח ארוך — בין היתר בשל פגיעה בתשתיות ובפרנסה לאחר הסופה.

לפי המומחים, חיוני שמערכות הבריאות יתכוננו לקראת גלי תחלואה מתמשכים אחרי סופות גדולות. עיקרי המחקר פורסמו בכתב העת Science Advances, ומומלץ שמדיניות בריאות הציבור תכלול התמודדות מעמיקה יותר עם הסיכונים הבריאותיים העקיפים שנגרמים כתוצאה משינויי אקלים.

המכון הלאומי לבריאות הציבור בהולנד (RIVM) פרסם ממצאים מפתיעים מתוך תוכנית הסריקה לסרטן המעי הגס, שנכנסה לפעולה ב-2014. ניתוח שביצע המרכז הרפואי Erasmus MC הראה שמאז שהחלה התוכנית, חלה ירידה של 45% בסיכון למות מהמחלה בקרב המשתתפים בתוכנית.

הנתונים נאספו ונותחו לתקופה של תשע שנים, ומסקנות המחקר פורסמו בפומבי. נמצא כי זיהוי מוקדם של מקרי סרטן הוביל לא רק להארכת חיי המטופלים, אלא גם לחסכון משמעותי במערכת הבריאות. צוות Erasmus MC הדגיש כי סקר תקופתי לאוכלוסיה הוא קריטי בהתמודדות עם סרטן המעי הגס.

משרד הבריאות וה-RIVM מתכננים להרחיב את התוכנית כדי להגיע לאוכלוסיות נוספות ברחבי הולנד, תוך המשך בדיקות ממוקדות במסגרות גיל שונות. גם החוקרים מציינים שהתוכנית מהווה דוגמה מוצלחת למדינות אחרות שמחפשות דרכים לשפר את המאבק בסרטן באמצעות סקר לאומי.

שרת המשפטים של בלגיה, אנליס ורלינדן, הכריזה על תוכנית להוסיף 2,037 מקומות כליאה חדשים נוכח הצפיפות החריגה בבתי הסוהר במדינה. התוכנית, שעליה הוחלט בחודש שעבר במועצת השרים, נכנסת כעת לשלב הביצועי, כאשר בשלב הראשון הוקצו לה 55 מיליון יורו ועלותה הכוללת צפויה להגיע ל-1.1 מיליארד יורו.

בבתי הכלא בבלגיה שוהים כיום 13,062 אסירים, אך הקיבולת הרשמית עומדת על 11,040 בלבד. הכלא באנטוורפן בולט במצבו, כאשר במקום 439 מקומות רשמיים כלואים בו 692 אנשים, ו-71 מתוכם נאלצים לישון על הרצפה בשל המחסור החמור במקום. אף על פי שמוסיפים שטחי כליאה חדשים, איגודי העובדים מזהירים כי אין מספיק סגל בכדי להפעיל אותם ולשמור על סדר וביטחון.

הארגונים המקצועיים התריעו בפני הממשלה על העומס החריג שמוטל על עובדי הכלא והקושי במציאת כוח אדם נוסף. בית הכלא בגנט צפוי לעבור שביתה מקומית עקב הארכת משמרות ועומסי עבודה שנגרמים, בין השאר, בשל אבטחת מחלקות אשפוז. נכון לעכשיו, 670 אסירים יושבים את חודשי מאסרם האחרונים בשחרור על תנאי, אך עברייני טרור ומין מוחרגים מההסדר הזה.